זהו סיפור על ריפוי וקהילה השלובים זה בזה, וייחודו דווקא בכך שגיבוריו הוקעו ברובם מן הקהילות שמהן הגיעו. קהילת מבוא חורון שפרסה באומץ לב את חסותה על בחורים אלו, שכמעט ונשארו דחויים בחצרה האחורית של החברה, שילבה אותם דווקא בלב ליבה של הקהילה. והתוצאה – 32 דיירי ההוסטל המסתובבים בחופשיות בשבילי היישוב, עובדים במפעליו, שואלים ספרים בספריה, מתפללים במנייני בית הכנסת ואף מעבירים פעילות חווייתית עם חיות לילדי היישוב, ומתקבלים בחום בבתי המשפחות המארחות אותם לארוחות בשבת.